Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 34a

בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא, הָכִי נָמֵי בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא. וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב אָשֵׁי? אַהָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַחָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַבָּא שָׁאוּל גַּבָּל שֶׁל בֵּית רַבִּי הָיָה, וְהָיוּ מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בְּחִיטִּין שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה לָלוּשׁ בָּהֶן עִיסָּה בְּטָהֳרָה. אַמַּאי? נֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה! אָמַר רַב אָשֵׁי: בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא.

Traduction

This is referring to boiled and repulsive wheat, i.e., wheat that one boiled and then placed in a repulsive area, in which case he need not be concerned that this wheat will accidentally be eaten; so too here, it is referring to boiled and repulsive wheat. The Gemara asks: Where was Rav Ashi’s explanation stated? It was stated with regard to this: As Rabbi Avin bar Rav Aḥa said that Rabbi Yitzḥak said: Abba Shaul was the dough kneader of Rabbi Yehuda HaNasi’s house, and they would heat water for him, to make dough, with wheat of ritually impure teruma, which was purchased from priests at a low price, in order to knead dough in ritual purity. The Gemara asks: Why did they do this? Let us be concerned lest they encounter a stumbling block by accidentally eating this wheat. With regard to this Rav Ashi said that it was only done when the wheat was boiled and repulsive and could only be used for lighting a fire.

Rachi non traduit

בשליקתא ומאיסתא. לאחר שנטמאו שולקן ואח''כ זורקן לבין העצים והן נמאסות ורב הונא חייש דלמא אכיל לה מקמי דלישלקינהו או בשעה ששולקן:

והיו מחמין לו חמין בחיטין של תרומה טמאה. שהיו לוקחין אותם מכהנים בזול:

ללוש בהן עיסה בטהרה. כלומר אע''פ שרבי אוכל חולין בטהרה היה לא חייש דילמא נגעו הני חטים טמאים בעיסה דבטלו להו מתורת אוכל ולא מטמאו:

Tossefoth non traduit

בשליקתא ומאיסתא. קצת נראה דוקא שהן כבר מאוסות מותר להשהותן אבל למאס אסור דבתוך כך אתי ביה לידי תקלה כמו בדריכת ענבים דבפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כב.) אמרינן סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורים ר''א אומר תרום ותרקב ובמס' תרומות בפ''ה גרסינן תרום ותשרף ואומר ר''ת דבמאיסתא תשרף ויהנה ממנו בשעת שריפה:

מחמין לו חמין בחיטין של תרומה. אור''ת דלכהנים של בית רבי היו עושין דלישראל לא שריא אלא הנאה שאינה של כילוי כמו עירוב דמערבין לישראל בתרומה אבל הנאה של כילוי כגון להאכיל לבהמתו או להדליק אסור לישראל כדאמרינן בפ''ק דמס' ע''ז (טו.) כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה ובמסכת תרומות (פי''א משנה י') נמי אמרי'מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשמן של תרומה שנטמא ברשות כהן פירוש אם יש שם כהן דנר לאחד נר למאה ור''י אומר טעמא משום דדרשינן משמרת תרומותי מה תרומה טהורה וכו' ומה טהורה דוקא לכהן אף טמאה דוקא לכהן ובטמאה ליכא אלא הדלקה:

אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין תָּנוּ תְּרוּמוֹת בֵּי רַבָּה. פְּגַע בְּהוּ רָבָא בַּר מַתְנָה, אֲמַר לְהוּ: מַאי אָמְרִיתוּ בִּתְרוּמוֹת דְּבֵי מָר? אֲמַרוּ לֵיהּ: וּמַאי קַשְׁיָא לָךְ? אֲמַר לְהוּ, תְּנַן: שְׁתִילֵי תְרוּמוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ וּשְׁתָלָן — טְהוֹרִים מִלְּטַמֵּא, וַאֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל (בִּתְרוּמָה). וְכִי מֵאַחַר דִּטְהוֹרִין מִלְּטַמֵּא, אַמַּאי אֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל?

Traduction

After mentioning ways in which impure teruma was used, the Gemara mentions other halakhot pertaining to this issue. Abaye bar Avin and Rav Ḥananya bar Avin taught the tractate of Terumot in the school of Rabba. Rava bar Mattana met them and said to them: What novel idea can you say has been taught with regard to Terumot in the school of our Master, Rabba? They said to him: What is difficult for you? There must be some issue troubling you that has caused you to ask this question. He said to them: The following statement that we learned in the mishna in Terumot is unclear: Saplings of teruma that became ritually impure and were planted are pure such that they do not impart ritual impurity once they have been planted, but they are prohibited to be eaten as teruma. The question arises: If they do not impart ritual impurity, why is it prohibited to eat them? If their impurity has been eliminated then it should be permitted to eat them, like other ritually pure teruma.

Rachi non traduit

תנו תרומות. מס' תרומות:

מאי אמריתו. חידוש וטעמא בתרומות שאתם שונים בבית אדם גדול כרבה:

שתילי תרומה. כגון שתילי כרוב וכרישין:

טהרו מלטמא. אחרים שחיבורן לקרקע בטלן מתורת אוכל:

ואסורין מלאכול. וקא ס''ד משום טומאה ולכהנים:

Tossefoth non traduit

טהרו מלטמא. תימה לר''י דבפ' קמא דשבת (דף טז:) מסקינן דהיינו טעמא דגזרו גידולי תרומה תרומה משום תרומה טמאה ביד כהן פי' שלא ישהה אותה לזריעה והשתא כיון דטהרו ישהה אותה לזריעה כדי לטהרה ואומר ר''י דמשום ריוח פורתא לא ישהה אותה מאחר שעדיין היא תרומה ולא נעשית חולין הקשה רבינו נסים גאון דתניא בתוספתא גידולי תרומה ומעשר שני הרי הן כחולין ומצא תירוץ בירושלמי דמסכת תרומות דהרי הן כחולין היינו להתחייב בלקט ושכחה ופאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אותן אלא שאסורין לזרים והיינו דתניא עניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה וטעמא לפי שמדאורייתא אין תרומה ומעשר חייבין בלקט שכחה ופאה ולא אתי גזירה דרבנן ומפקע ליה ועוד הקשה הר''ר משה נבריי''ש דתנן במסכת בכורים (פ''ב מ''ב) יש במעשר ובכורים מה שאין כן בתרומה שהמעשר ובכורים גידולן אסורים מלאכול בירושלים אף לזרים ולבהמה משא''כ בתרומה משמע דגידולי תרומה שרו לזרים מיהו בלאו הכי לא א''ש לישנא אף לזרים דאדרבה אף לכהנים מיבעי ליה למימר ונראה דזרים דהתם היינו נכרים וכן משמע בירושלמי:

אֲמַרוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבָּה: מַאי אֲסוּרִין — אֲסוּרִין לְזָרִים. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן: גִּידּוּלֵי תְרוּמָה — תְּרוּמָה? תְּנֵינָא: גִּידּוּלֵי תְרוּמָה — תְּרוּמָה!

Traduction

Abaye bar Avin and Rav Ḥananya bar Avin said to Rava bar Mattana: This is what Rabba said in explaining this mishna: What does it mean that they are prohibited to be eaten? It means that they are prohibited to be eaten by non-priests, but a priest may eat them. Once these saplings are planted, they lose their ritual impurity but retain their status as teruma. Rava bar Mattana challenged this answer: If this is the case, what is the mishna teaching us with this statement? Is it teaching us that growths of teruma are considered teruma? It is unnecessary to teach this principle, as we already learned: Growths of teruma, i.e., produce that grows from teruma that was planted in the ground, are considered teruma. Why, then, is it necessary to teach this principle again?

Rachi non traduit

אסורים לזרים. דלא אמרינן פקע שם תרומה מינייהו:

ומאי קא משמע לן גידולי תרומה כתרומה. אפילו בדבר שזרעו כלה כגון חיטין או צלעות שומין תנינא:

וְכִי תֵּימָא גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין, וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן — בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: הַטֶּבֶל — גִּידּוּלָיו מוּתָּרִין, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. אִישְׁתִּיקוּ.

Traduction

And if you say as follows: This case is referring to the growths of growths of teruma, i.e., plants that grew from the original growths of teruma, and what is it teaching us? It is teaching that an item whose seed does not disintegrate when planted in the ground maintains its teruma status. While most seeds will disintegrate, other plants, such as onions and garlic, merely continue growing when planted. In that case, this mishna would be informing us that even the growths of growths of such plants retain their teruma status. However, we already learned that as well. As the mishna states: With regard to untithed produce [tevel], its growths, the produce that grows from it, are permitted in the case of items whose seed disintegrates; however, in the case of items where the seed does not disintegrate, it is prohibited to eat even the growths of growths unless they are tithed. There would be no need for the mishna to teach us this halakha a second time. They were silent and did not have an answer to this question.

Rachi non traduit

וכי תימא. האי אסורין מלאכול בדבר שאין זרעו כלה קאמר כגון בצלים דקים שקורין ציבו''ש וכששותלים אחת אחת לבדה הן נוספות ומתחברות ששה וד' יחד והיינו גידולי גידולין אותן הנוספות עליהן שלא היו תרומה מעולם וגידולין עצמן כגון שתילי כרוב שהולכים ומרחיבין העלין הראשונים ובדים החדשים העולין בקלח הוו גידולי גידולים:

הטבל גידוליו מותרין. אע''פ שנתמרח בכרי והוקבע למעשר וחל עליו שם טבל וזרעו ולא הפריש מעשרותיו תחלה וצמח ונגמר וקצרו מותר לאכילת עראי עד שימרח בכרי ואף על גב דגידולי תרומה תרומה מדרבנן הוא ולחומרא שלא להפסיד את הכהנים אבל גידולי טבל חולין הן והרי הן כשקוצרן כשאר תבואה ואוכל מהן עראי עד שימרחם:

Tossefoth non traduit

גידולי גידולין. פירש ריב''א דגידולים היינו גידולי ראשון מן הזרע ואח''כ חזר ונטע אותן גידולים זהו גידולי גידולין ומביא ראיה מירושלמי דמסיק התם אגידולי גידולין משיעשו שני גורנות דהיינו בכה''ג שנזרע ונלקט שתי פעמים ולפ''ה הכל הוי גידול ראשון ומה שפ''ה דשומין הוי דבר שזרעו כלה לא משמע הכי דבמסכת תרומות תנן בפ''ט (מ''ו) איזהו דבר שאין זרעו כלה הלוף והשום והבצלים:

אֲמַרוּ לֵיהּ: מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? אֲמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַאי אֲסוּרִין — אֲסוּרִין לְכֹהֲנִים, הוֹאִיל וְאִיפְּסִילוּ לְהוּ בְּהֶיסַּח הַדַּעַת.

Traduction

They said to Rava bar Mattana: Have you heard something in this regard? He said to them: This is what Rav Sheshet said: What is the meaning of the word prohibited in this context? It means that it is prohibited for priests, since it has been disqualified for them due to the diversion of attention. Teruma and other consecrated property must be guarded, and when one fails to do so, it is treated as though it were impure. Therefore, these teruma saplings are treated as though they have become impure once the priest diverts attention from them, and they remain prohibited to him even after another generation grows from them.

Rachi non traduit

בהיסח הדעת. כשנטמאו מתחלה הסיח דעתו מהם שוב מלשומרן ונפסלין בהיסח הדעת דכתיב גבי תרומה (במדבר י''ח:ד') את משמרת תרומותי עביד לה שימור ולא תסיח דעתך:

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר הֶיסַּח הַדַּעַת פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי — שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הֶיסַּח הַדַּעַת פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?!

Traduction

The Gemara asks: Granted, according to the one who says that a diversion of attention constitutes an inherent disqualification, it works out well. According to this opinion, a diversion of attention does not disqualify teruma due to a concern that it became impure. Instead, there is an independent rabbinic decree rendering teruma that has not been watched impure even when this teruma could not possibly have become impure. According to this opinion, one can understand why this growth may not be eaten by a priest. But according to the one who says that a diversion of attention is a disqualification due to a concern about ritual impurity, what is there to say? It is stated in the mishna that by planting these saplings they become pure, even if they were certainly ritually impure prior to being planted. If this is the case with regard to teruma that is certainly impure, all the more so should it apply to a case where there is only a chance that the teruma is ritually impure.

Rachi non traduit

פסול הגוף הוי. מעלה היא בקדשים שנפסלין בכך ושם פסול הוא לעצמו ואפילו יבוא אליהו ויאמר שלא נטמאו כל אותן הימים שהסיח דעתו מהן אין שומעין לו:

שפיר. משום הכי אסורין שאין שתילתן מועלת להן להסיר שם פסול מעליהן:

אלא למ''ד. כל מה שקדשים נפסלין בהיסח הדעת אינו אלא משום חשש טומאה שמא ע''י שהסיח דעתו משמירתן נגעה בהן טומאה ואינו יודע:

מאי איכא למימר. הני אמאי מיפסלי משום חשש טומאה הא אפילו טומאה ודאית שבהן טיהרתם שתילתן:

Tossefoth non traduit

פסול הגוף הוי. תימה דלעיל (פסחים דף כ:) אמרינן אם היתה במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה ואמרי' גרמא אין בידים לא ואמאי אין מותר לשורפה מיד כשמסיח דעתו ממנה:

דְּאִתְּמַר: הֶיסַּח הַדַּעַת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי.

Traduction

Apropos the discussion of diversion of attention, the Gemara cites a dispute between amora’im with regard to this issue, as it was stated: What is the nature of the disqualification of diversion of attention? Rabbi Yoḥanan said: It is a disqualification due to a concern about ritual impurity that may have been contracted while one’s attention was diverted. And Rabbi Shimon ben Lakish said: It is an inherent disqualification.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי: שֶׁאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה — שׁוֹמְעִין לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי: שֶׁאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

Traduction

The Gemara discusses the ramifications of this dispute: According to Rabbi Yoḥanan, who said it is a disqualification due to a concern about ritual impurity, if Elijah comes and renders it ritually pure then we will listen to him, because it was treated as impure only due to a doubt with regard to its actual status. However, according to Rabbi Shimon ben Lakish, who said that it is an inherent disqualification, even if Elijah comes and renders it pure we will not listen to him. The reason for this is that Rabbi Shimon ben Lakish believes that this decree is unrelated to the question of whether the object actually became impure.

Rachi non traduit

ויטהרנו. ויאמר שלא נגעה בו טומאה כל ימי היסח:

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: לוּל קָטָן הָיָה בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, שֶׁשָּׁם הָיוּ זוֹרְקִין פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן, וְיוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי, מִשּׁוּם הָכִי בָּעֵי עִיבּוּר צוּרָה, שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פְּסוּל הַגּוּף, לְמָה לִי עִיבּוּר צוּרָה? וְהָתְנַן, זֶה הַכְּלָל:

Traduction

Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish based on what is taught in the Tosefta: Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: There was a small gap between the ramp and the altar on the western side of the ramp, where they would throw disqualified birds that had been designated as sin-offerings. If birds became disqualified for any reason, such as a diversion of attention, they were left there until their form decayed, i.e., until the next morning, at which point they would be definitively disqualified due to remaining in the Temple overnight and could be taken out to the place designated for burning. Granted, if you say that a diversion of attention is a disqualification due to a concern for ritual impurity, for this reason it requires decay of form to ensure that the bird is certainly disqualified. Currently the bird is disqualified only due to uncertainty, and Elijah may come and render it ritually pure. However, if you say that it is an inherent disqualification, then why do I need to leave it until it has decay of form? It should be definitively disqualified once there has been a diversion of attention. But didn’t we learn in the mishna that this is the principle:

Rachi non traduit

לול קטן. כעין גומא חלולה עשויה בבנין הרצפה:

בין כבש למזבח. כלומר בקרן זוית סמוך לכבש וסמוך למזבח במקום שהם מתחברים:

במערבו של כבש. אצל שפת מערבית של כבש:

ששם זורקין פסולי חטאת העוף. לפי שהיא נעשית בקרן מערבית דרומית למטה וכשאירע פסול בה שאינו פסול הגוף ממש ואין יכול לשורפה מיד משום בזיון קדשים נותנין אותה שם:

ותעובר צורתה. היינו פסול לינה עיבור צורת מראית בשר בלינת לילה אחד הוא וכיון שלנה בלילה הרי היא נותר וטעון שריפה ונשרף ועל כרחך מדבעינן העברת צורה לאו כשפיגל בה או נטמאת או יצתה או מלקה שלא כמצותה קמיירי דהא פסול מעליא הוא ולמה לן לאהדורי אפסול לינה ואין לנו דניבעי לינה אי לאו פסול היסח הדעת וא''א פסול חשש טומאה הוא איכא למימר דהאי פסול בהיסח הדעת קאמר וכיון דלא חזינן ליה דאיטמי אלא חששא בעלמא הוא בעי עיבור צורה דלא מצינן למשרפה להדיא שמא יבוא אליהו אחרי כן ויאמר טהורה היתה ונמצאת ששרפנו קדשים טהורין אלא אם שם פסול הוא לעצמו אפי' לא נטמא למה לי עיבור צורה:

Tossefoth non traduit

למה לי עיבור צורה. קשה לר''י דילמא האי פסול היינו בדם ובבעלים דבעי עיבור צורה וי''ל מ''מ אחר שנזרק בלול יש בו היסח הדעת הר''ר אלחנן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source